מיליוני מילים נכתבו ובוודאי עוד תיכתבנה על "משבר הנדל"ן בארצות הברית" או על "המשבר הכלכלי של 2008". הדבר לא מפתיע שכן מדובר באירוע שהחל להתגלגל בארצות הברית ויצר בשיאו משבר שאיים מהותית על קיום הכלכלה האמריקאית והכלכלה העולמית, שוק השקעות נדלן בחול מתפרק.
אז מה קרה בעצם?
הכל מתחיל בגאות הכלכלית של ההיי-טק שיצר כספים רבים פנויים להשקעה בתחילת שנות 2000. ריבוי הכסף, ריבית נמוכה יחסית וחקיקה מיטיבה של הממשל האמריקאי, יצרו מצב שבו החל מ-2003 לא נדרשו הרוכשים להפקיד מקדמה לצורך רכישת דירה. בנוסף, הכללים שעל פיהם נבחנו קוני הנדל"ן בבואם לרכוש דירה, הוגמשו ומבחני ההכנסה ויכולת ההחזר שלהם הוקלו משמעותית – לשוק החלו להיכנס אנשים שיכולת ההחזר שלהם היתה נמוכה או לא קיימת. חקיקה מקלה זאת, בצירוף הכסף הזמין בשוק, אפשר לאנשים רבים לרכוש השקעות נדלן בחול ללא הון התחלתי, באמצעות החזר תשלומים חודשיים בלבד. למעשה, נוצר מצב שוב לא היה שום סיכון ברכישת דירה או נכס מכיוון שלא נדרש תשלום מקדמה וכך הפכה רכישת הנכס דומה לעסקת שכירות. במקרה של חוסר יכולת להחזיר את המשכנתא, לא נגרם לרוכש שום נזק. הבנק או הגורם המממן עיקלו את הבית ומכרו אותו בשוק החופשי.
צירוף תנאים לגיאות נדל"נית
צירוף התנאים האלה יצר גאות בשוק הנדל"ן האמריקאי. הממשל הקל על תנאי לקיחת משכנתאות ומימון, ואפשר לאנשים רבים להצטרף לשוק השקעות נדלן בחול. דבר זה יצר בתורו גאות במחירי הנכסים והביא לכך שרכישת נדל"ן הפכה לאפיק השקעה משמעותי – רכישת נכסים נתפסה כהשקעה מסוכנת פחות מאשר רכישת מניות ורווחית יותר מאשר פיקדונות בנקאיים ורכישת אגרות חוב.
שוק הנדל"ן האמריקאי תודלק בכספי מימון זולים. הקלות על תנאי לקיחת המימון הם אלה שבעתיים נקרא המשבר subprime – כלומר מתן אשראי ללקוחות שהם לא לקוחות באיכות גבוהה.
שוק הנדל"ן האמריקאי העלה את שווי שוק הנכסים ואת שווי שוק המניות של חברות האשראי וחברות הקשורות בהשקעות נדלן בחול. בנוסף, השוק הצמיח מספר מכשירים כלכליים שהתבססו על משכנתאות – אגרות חוב מגובות משכנתאות (MBS – Mortgage Based security) וכן המכשיר הפיננסי הידוע לשמצה – Collateralized Debt Obligation – ה-CDO. ביסודו של דבר, שני המכשירים הפיננסיים האלה, אפשרו רכישת אגרות חוב וחבילות של חובות שנארזו כמוצר פיננסי שיש לו ערך כלשהו בדומה למניה. זה עובד בערך כך – לבנק יש הרבה לווים שלקחו משכנתאות. הם מחזירים בכל חודש כסף. לכן, אפשר להתייחס להחזר הזה כאל הכנסה חודשית. מכיוון ששוק הנדל"ן צמח ומכיוון שכמות המשכנתאות גדלה, ערך האיגרת שמגובה במשכנתאות אלה וערך ה-CDO שבתוכו החובות האלה נארזו, עלה. בנקים וגופים פיננסיים רבים רכשו את המכשירים האלה מכיוון שהם העניקו תשואה גבוהה וגם כי הגאות בשוק העלתה את ערך הבתים שמולם נלקחו המשכנתאות.
הנחות הבסיס שהפילו את מגדל הקלפים בהקשר השקעות נדלן בחול
כל הלוליינות הפיננסית הזאת התבססה על מספר הנחות – אנשים ימשיכו לשלם משכנתאות, שוק השקעות נדלן בחול ימשיך לצמוח, והריבית לא תעלה.
היעדר הפיקוח על המכשירים הפיננסיים דחף את הבנקים ואת חברות ההשקעה לייצר נגזרים על בסיס איגרות החוב ומוצרי ה-CDO – כך, נוצרו מכשירים פיננסים למסחר שהתבססו על איסוף מספר איגרות חוב וכן מספר מוצרי CDO. בצירוף דירוגי אשראי מפתים, נוצר שוק ענק למוצרים שרמת הסיכון שלהם היא עצומה אך לא גלויה למשקיעים. גופי השקעה מינפו את עצמם ללא הכרה, ללא שום קשר להונם העצמי.
בסוף שנת 2007 ותחילת 2007 הורעו התנאים בארצות הברית. המצב הכלכלי הורע, הריבית עלתה, כמות האנשים שהפסיקו לשלם משכנתא עלה בצורה משמעותית וערך הנכסים החל לרדת. הבנקים שהעניקו את ההלוואות, נתקעו עם בתים שערכם ירד ואף אחד לא רצה לקנות אותם.
הקריסה הגדולה
אבני הדומינו החלו ליפול מכיוון שערך המניות של הבנקאים ובתי ההשקעות היה תלוי משמעותית בשווק השקעות נדלן בחול (שנתפס כשוק שנמצא בעליה מתמדת…). בנוסף, המכשירים הפיננסיים שהתבססו על המשכנתאות (ה-MBS וה-CDO) איבדו מהערך שלהם – כמו שאתם זוכרים מדובר למעשה בחבילות של חובות ומשכנתאות.
קריסת קרנות גידור בקיץ 2007 האיצה את הבנק הפדרלי בארצות הברית להוריד ריבית כדי לצנן את השוק אולם הדבר לא עזר. המשבר הכלכלי התגלגל לשנת 2008 כאשר נוצר חשש אמיתי לחוסר יכולת הבנקים לממן את הפעילות הכלכלית השוטפת של השוק. הממשל האמריקאי התערב והזרים כספים רבים כדי לייצב את המערכת. במהלך המשבר, 12 מוסדות פיננסיים ובנקים נסגרו בארצות הברית ובנקים רבים בעולם שהיו חשופים לשוק הנדל"ן האמריקאי, סבלו מההאטה כלכלית והפסדים משמעותיים. באיסלנד לדוגמה, קרסו כל הבנקים והמדינה עמדה בפני פשיטת רגל וחוסר יכולת תפקוד כלכלית. למרבה המזל, כתוצאה ממדיניות פיננסית מחמירה ושמרנית של בנק ישראל, שאסר על גופים פיננסיים בישראל לבצע השקעות בשוקי הנדל"ן או במוצרי מגובי נדל"ן, וכתוצאה מהיעדר יכולת השקעה של גופים פיננסיים ישראליים בחו"ל, פסח המשבר הכלכלי על ישראל ולא הפיל חללים בשוק הפיננסי.
העולם מתאושש מהמשבר הזה עד היום. הפסדים עצומים נרשמו לקרנות פנסיה, חברות השקעה ומדינות בעולם.